عبارات الحب والكراهية في الاسفار الخمسة

المؤلفون

  • Abbas Saleem Zaidan جامعة واسط/كلية الاعلام

الكلمات المفتاحية:

عبارات الحب والكراهية, الأسفار الخمسة, عبارات الأضداد

الملخص

حظيت عبارات الحب والكراهية بكثير من التعريفات, اختلفت في بعض الأحيان فيما بينها واتفقت في أحيان أخرى, فالمنظور الديني ينظر إلى عبارات الحب والكراهية من حيث قيمتا الخير والشر, أو من حيث قيمتا الحلال والحرام. وفي الحقيقة, فإن مشاعر الحب والكراهية هي مشاعر إنسانية بحتة ارتبطت بمعتقدات المجتمعات البشرية التي بنيت على موقف الأديان من أي قضية, فأي أمر يحبه القديسون ورجال الدين يكون حلالا وأي شيء يكرهونه يكون حراما بعبارة أخرى إن الأديان هي من يحدد بالتفصيل ما ينبغي أن يكون وما يجب أن نتجنبه. 

      تطرق الباحث في هذا البحث إلى عبارات الحب والكراهية في الأسفار الخمسة, إذ قدم نبذة مختصرة عن الأسفار الخمسة, وزمن نزولها, نتطرق بعدها إلى مفهوم الحب والكلمات المرادفة لهذا المصطلح لنستعرض بعدها أمثلة من الأسفار الخمسة تناولت مصطلح الحب ومرادفاته ومن ثم تناول الباحث مفهوم الكراهية ومرادفاتها, واستعرض أمثلة من الأسفار الخمسة, تناولت مصطلح الكراهية لينتهي إلى أهم استنتاجات هذه الدراسة التي وجدت أن عبارات الحب والكراهية من عبارات الأضداد التي تعبر عن تغيير لفظي يؤدي الى تغيير صوتي حدث بسبب التطور المستمر في اللغة العبرية التي تأثرت بعدد كبير من اللغات لانتشار اليهود في مناطق كثيرة في العالم, الأمر الذي أدى إلى خلط المفاهيم لديهم, فعبارات الكراهية في الأسفار الخمسة تشير إلى كراهية الشعوب الأخرى وازدرائها والرغبة في تدميرها، في حين أن كلمات الحب في تلك الأسفار كانت تقتصر على محبة الله أو على أنبياء إسرائيل.

السيرة الشخصية للمؤلف

  • Abbas Saleem Zaidan، جامعة واسط/كلية الاعلام

    الدكتور عباس سليم زيدان: أستاذ مساعد في كلية الأعلام/ جامعة واسط. حاصل على شهادة الدكتوراه في اختصاص اللغة العبرية من جامعة بغداد/ كلية اللغات. ولدية الكثير من البحوث في مجال تخصصه الدقيق والاختصاصات الاخرى.

المراجع

שוליים:
(1)שגיב ד'(ח"ת) -מלון עברי - עברי לשפה העברית בת זמננו-תל אביב- עמ' 436- 435ראה עוד: ي.قوجمان(1970)- قاموس عبري – عربي- دار الجيل بيروت، مكتبة المحتسب عمان- ص ص1002-1003.
(2)-שגיב ד'(ח"ת) -מלון עברי - ערבי לשפה העברית בת זמננו-שם –עמ' 1830]:
(3)يوسف قوزي(1965)- الأسفار المقدسة-ج1-الموصل-ص1 [:
(*)שנקרא בחג מַתֵּן־תּוֹרָה שנחגג מדי שנה ביום השישי והשביעי מחודש סיוון(סופו של חודש מרץ ותחילתו של חודש יוני בשנה הקלנדרית),נקרא גם ב- "חג שבועות" ,חג ביכורים או חג הקציר . غازي السعدي(1994) الاعياد والمناسبات والطقوس الدينية اليهودية-دار الجليل –عمان-ص19.
(4)حامد عيدان حمد الجبوري(2007)-التناقض في التوراة واثره على الاعمال السلبية لليهود- بيروت- ص ص21-22. (5) محمد قاسم (1994)- تناقض تواريخ واحداث التوراة-قطر- ص38.
(6) احمد شلبي(1998)-مقارنة الاديان-اليهودية-القاهرة –ص223.
(7)اعبيزة ادريس(2002)- الوافي في نحو اللغة العبرية- الرباط-ص13.
ראה עוד : שגיב ד'(ח"ת) -מלון עברי - עברי לשפה העברית בת זמננו-שם-עמ'1840.
(8) לוינסקי י' (1970)– אנציקלופידיה של הווי ומסורת ביהדות-תל אביב.
(9)حسن ظاظا (1975)- في الفكر الاسرائيلي-اطواره ومذاهبه- قسم البحوث الفلسطينية-بغداد- ص163.
**עשרה הדיברות את ההשפעות הבולטות ביותר במורשת היהודית משה תפס אותן חרוטות על לוח של השריעה בהר חורב; נחשבו "" המצבור של חוקי היסוד של התנהגות אנושית יהודים ונוצרים חוזרים להן ללמוד איך להתנהג בחיים מוסריים, לוח של השריעה היה חוסך בתוך קופסא שנקראת ארון ברית ממוקמותבתוך אוהל בשם אוהל המועד . התוכן של הלוחות השתמרו בתּוֹרָה כיום בספר שמות פרק 20:
א וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: ב אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי: ג לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ:
ד לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם,וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ,אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹמן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים,לְשֹׂנְאָי:ה וְעֹשֶׂה חֶסֶד,לַאֲלָפִים— לְאֹהֲבַי,וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹיתָי:
ו לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה,אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת- שְׁמוֹ לַשָּׁוְא: ז זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ: ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד,וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ:
ט וְיוֹם,הַשְּׁבִיעִי—
שַׁבָּת,לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ,עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ,וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:
י כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ,אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
יא כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ—לְמַעַן,יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ,עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר- יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
יב לֹא תִרְצָח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב,לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. יג לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ, לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרו, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. שמות פרק כ:א- יג
ـ ו אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ,אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים,עַל-פָּנָי. ז לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל,כָּל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.ח לֹא- תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹמן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. ט וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים—לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְוֹבתָי). י לֹא תִשָּׂא אֶת- שֵׁם- יְהוָה אֱלֹהֶיךָ,לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה,אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. יא שָׁמוֹר אֶת- יוֹם הַשַּׁבָּת,לְקַדְּשׁוֹ,כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יב ו שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד,וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.
יג וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי— שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל- מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל- בְּהֶמְתֶּךָ,וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ-לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. יד וְזָכַרְתָּ,כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת,אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. טו כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ,כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ-- לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ,וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ,עַל הָאֲדָמָה,אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. טז לֹא תִרְצָח,וְלֹא תִנְאָף, וְלֹא תִגְנֹב,וְלֹאתַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא. יז וְלֹא תַחְמֹד,אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל,אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. דברים פרק ה: ו- יז
(10)اعبيزة ادريس(2002)- الوافي في نحو اللغة العبرية- مصدر سابق ص11.
(11)לוינסקי י' (1970)– אנציקלופידיה של הווי ומסורת ביהדות-תל אביב-עמ'61.
William Gesnius:A Hebrew and English Lexcon of the old testament –a (12) appendix containg the biblical Aramic-translate by :Edward Robinson:Clarendon press Oxford -1979 .p13
(13) https://he.wiktionary.org
William Gesnius:A Hebrew and English Lexcon of the old testament –a (14) appendix containg the biblical Aramic-opcit .p971
.(15) https://he.wiktionary.org

التنزيلات

منشور

2018-06-01

إصدار

القسم

قسم اللغة الروسية

كيفية الاقتباس

عبارات الحب والكراهية في الاسفار الخمسة. (2018). مجلة كلية اللغات, 38, 71-83. https://jcolang.uobaghdad.edu.iq/index.php/JCL/article/view/87

تواريخ المنشور

المؤلفات المشابهة

11-20 من 86

يمكنك أيضاً إبدأ بحثاً متقدماً عن المشابهات لهذا المؤلَّف.