ביטויים של אהבה ושנאה בטקסטים של חמשה חומשי התורה Expressions of Love and Hatred in Pentateuch
Keywords:
: Expressions of Love and Hatred, Pentateuch, antonyms, ביטויי אהבה ושנאה ; חמשה חומשי התורה; ביטויים של התנגדות.Abstract
תקציר
ביטויי אהבה ושנאה קבלה בההגדרות שונות, לפעמים ביניהם לבין עצמם והסכימו בזמנים אחרים מהבחינה הדתית נתפסה לאהוב ביטויים ושנאה במונחים של טוב ורע, או במונחים של חלאל וחראם למעשה, הרגשות של אהבה ושנאה הם רגשות אנושיים המקושרים לאמונות של חברות אנושיות הבנויות על העמדה של דתות מכל נושא או מקרה , דבר אשר אהוב על ידי הקדושים והכמורה יהיה חלאל, וכל מה שהם שונאים יהיה חראם במילים אחרות, הדתות מגדירות בפירוט מה צריך להיות ומה צריך לעשות.
במחקר זה נסרק לביטויים של אהבה ושנאה בחמשת הספרים, בהם נציג סיכום קצר של חמשה חומשי התורה וזמן ירידתם, ואז נדון במושג האהבה והמילים הנרדפות למונח זה לאחר מכן נסקור את הדוגמאות של חמשת הספרים העוסקים במונח אהבה והמילים הנרדפות לו ולאחר מכן נוגע במושג השנאה והמילים הנרדפות מתוך הדוגמאות מחמשה חומשי התורה העוסקים במונח "שנאה" אחר כך אנו מציגים את המסקנות החשובות ביותר של מחקר זה, אשר מצא כי ביטויי האהבה והשנאה הם ביטויים של התנגדות משקפים את השינוי במילה שמוביל לשינוי רינגטונים צליל שהתרחש עקב ההתפתחות המתמשכת של השפה העברית אשר הושפעה במספר רב של שפות בגלל ההתפשטות של יהודים באזורים רבים בעולם, ביטויי השנאה בחמשה חומשי התורה מתייחסים לשנאה ולזלזול של עמים אחרים ולרצון להשמידם, ואילו ביטויי האהבה בספרים אלה היו מוגבלים לאהבת ה' או לנביאי ישראל.
Abstract
The expressions of love and hatred have many definitions which sometimes differed and agreed at other times. The religious perspective looks at the expressions of love and hatred in terms of good and evil or in terms of halal and haram .In fact the feelings of love and hatred are purely human feelings associated with the beliefs of human societies built on the position of religions on any issue. Any thing that the saints and clerics love is halal and anything they hate is haram. In other words, religions specify in detail what should be and what should not be done
In this paper we, discuss the expressions of love and hate in Pentateuch by presenting a brief summary of the five books and the time of their revelation. Then we discuss the term "love" and synonyms. We then look at examples of Pentateuch which deal with the term love and its synonyms. Then, we deal with the term hate and its synonyms and give some examples from the five books. At last, we end up with conclusions. It is found that which found that the expressions of love and hatred are antonyms that involve a verbal change and lead to a sound change because of the continuous development of the Hebrew, as a consequence of the spread of Jews in many parts of the world. The concept of hatred in the Pentateuch refers to the hatred and contempt for other peoples and the desire to destroy, while the words of love in those Scriptures were limited to the love of God and the prophets of Jews.
References
(1)שגיב ד'(ח"ת) -מלון עברי - עברי לשפה העברית בת זמננו-תל אביב- עמ' 436- 435ראה עוד: ي.قوجمان(1970)- قاموس عبري – عربي- دار الجيل بيروت، مكتبة المحتسب عمان- ص ص1002-1003.
(2)-שגיב ד'(ח"ת) -מלון עברי - ערבי לשפה העברית בת זמננו-שם –עמ' 1830]:
(3)يوسف قوزي(1965)- الأسفار المقدسة-ج1-الموصل-ص1 [:
(*)שנקרא בחג מַתֵּן־תּוֹרָה שנחגג מדי שנה ביום השישי והשביעי מחודש סיוון(סופו של חודש מרץ ותחילתו של חודש יוני בשנה הקלנדרית),נקרא גם ב- "חג שבועות" ,חג ביכורים או חג הקציר . غازي السعدي(1994) الاعياد والمناسبات والطقوس الدينية اليهودية-دار الجليل –عمان-ص19.
(4)حامد عيدان حمد الجبوري(2007)-التناقض في التوراة واثره على الاعمال السلبية لليهود- بيروت- ص ص21-22. (5) محمد قاسم (1994)- تناقض تواريخ واحداث التوراة-قطر- ص38.
(6) احمد شلبي(1998)-مقارنة الاديان-اليهودية-القاهرة –ص223.
(7)اعبيزة ادريس(2002)- الوافي في نحو اللغة العبرية- الرباط-ص13.
ראה עוד : שגיב ד'(ח"ת) -מלון עברי - עברי לשפה העברית בת זמננו-שם-עמ'1840.
(8) לוינסקי י' (1970)– אנציקלופידיה של הווי ומסורת ביהדות-תל אביב.
(9)حسن ظاظا (1975)- في الفكر الاسرائيلي-اطواره ومذاهبه- قسم البحوث الفلسطينية-بغداد- ص163.
**עשרה הדיברות את ההשפעות הבולטות ביותר במורשת היהודית משה תפס אותן חרוטות על לוח של השריעה בהר חורב; נחשבו "" המצבור של חוקי היסוד של התנהגות אנושית יהודים ונוצרים חוזרים להן ללמוד איך להתנהג בחיים מוסריים, לוח של השריעה היה חוסך בתוך קופסא שנקראת ארון ברית ממוקמותבתוך אוהל בשם אוהל המועד . התוכן של הלוחות השתמרו בתּוֹרָה כיום בספר שמות פרק 20:
א וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: ב אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי: ג לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ:
ד לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם,וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ,אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹמן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים,לְשֹׂנְאָי:ה וְעֹשֶׂה חֶסֶד,לַאֲלָפִים— לְאֹהֲבַי,וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹיתָי:
ו לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה,אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת- שְׁמוֹ לַשָּׁוְא: ז זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ: ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד,וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ:
ט וְיוֹם,הַשְּׁבִיעִי—
שַׁבָּת,לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ,עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ,וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:
י כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ,אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
יא כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ—לְמַעַן,יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ,עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר- יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
יב לֹא תִרְצָח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב,לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. יג לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ, לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרו, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. שמות פרק כ:א- יג
ـ ו אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ,אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים,עַל-פָּנָי. ז לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל,כָּל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.ח לֹא- תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹמן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. ט וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים—לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְוֹבתָי). י לֹא תִשָּׂא אֶת- שֵׁם- יְהוָה אֱלֹהֶיךָ,לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה,אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. יא שָׁמוֹר אֶת- יוֹם הַשַּׁבָּת,לְקַדְּשׁוֹ,כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יב ו שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד,וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.
יג וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי— שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל- מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל- בְּהֶמְתֶּךָ,וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ-לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. יד וְזָכַרְתָּ,כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת,אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. טו כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ,כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ-- לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ,וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ,עַל הָאֲדָמָה,אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. טז לֹא תִרְצָח,וְלֹא תִנְאָף, וְלֹא תִגְנֹב,וְלֹאתַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא. יז וְלֹא תַחְמֹד,אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל,אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. דברים פרק ה: ו- יז
(10)اعبيزة ادريس(2002)- الوافي في نحو اللغة العبرية- مصدر سابق ص11.
(11)לוינסקי י' (1970)– אנציקלופידיה של הווי ומסורת ביהדות-תל אביב-עמ'61.
William Gesnius:A Hebrew and English Lexcon of the old testament –a (12) appendix containg the biblical Aramic-translate by :Edward Robinson:Clarendon press Oxford -1979 .p13
(13) https://he.wiktionary.org
William Gesnius:A Hebrew and English Lexcon of the old testament –a (14) appendix containg the biblical Aramic-opcit .p971
.(15) https://he.wiktionary.org